יום שני האחרון, רגע לפני תום המסחר, קרן תשתיות אלומה (טייס: אלומה) הפתיע הפתעה כאשר הודיעה על חתימת MOU למכירת חברת תשתיות טלקומוניקציה Exeleraבה יש לה אחזקה של 81.6%, ל- Bezeq (Tase: Bezq), תמורת 160 מיליון דולר.
אם העסקה תושלם כמתוכנן, אלומה תקבל 131 מיליון דולר (440 מיליון ש"ח), יותר מכפול מהשקעה בחברה. זוהי יציאה ראשונה ומוצלחת לאלומה, והמשקיעים היו מרוצים ככל הנראה, ושילחו את מחיר המניה שלה עליה של 30% ביום. עוד לפני כן, המסחר באלומה היה חיובי. היא שולשה יותר את שווי השוק שלה בשנה האחרונה, אם כי היא עדיין מתחת להערכת השווי בה הוצפה בשנת 2021.
Exelera מספקת שירותי טלקומוניקציה באמצעות כבל תת-ימי סיבי אופטי ומפעילה מרכז נתונים. בדוחות הכספיים של אלומה, החברה מתוארת כ- Core Core Holding (ההשקעה נרשמת בשווי הוגן של 363 מיליון ש"ח). "זה התפקיד שלנו: לשפר חברות, למכור אותן ולהשקיע בחברות חדשות", אמרו יו"ר אלומה ומייסד שותף אורי יוגב "גלובוס". "נקבל את המזומנים, נפרץ דיבידנד לבעלי המניות שלנו ונשקיע השקעות חדשות."
אלומה הוקמה לפני חמש שנים. כיום יש לה ארבע חברות בתיק העבודות שלה: Exelera, מגדלי תקשורת טיבר, חברת יעילות האנרגיה אסקו ישראל וחברת הסביבה והפסולת חן המקום.
הקרן רכשה את מניותיה באקסלרה (לשעבר טאמרס טלקום) מפוג'ו זבלודוביץ 'בשנת 2021 ו 2023 למזומן ומניות. העסקאות הפכו את זבלודוביץ 'לבעל המניות הגדול ביותר באלומה, עם נתח של 20%.
מלבד יוגב, שבעבר שימש כמנהל רשות החברות הממשלתיות וראש אגף התקציבים של משרד האוצר, אלומה מובילה על ידי מייסד אחר, מולי רבינה, והמנכ"ל יאיר הירש. רבינה, שמכהן כיו"ר ועדת ההשקעות של הקרן, אומרת כי אלומה תמשיך לחפש השקעות חדשות בשלושת תחומי ההתמחות שלה: תשתיות תקשורת דיגיטליות וטלקומוניקציה; אנרגיה ירוקה, עם דגש על יעילות אנרגיה; וסביבה, עם דגש על פינוי פסולת.
"איננו פוסלים להיכנס למגזרים אחרים בקטגוריה זו, כל עוד החברה שלו נמצאת במגזר צומח עם רקורד, רווחי, ועם פוטנציאל לחרוג מקצב הצמיחה של המגזר", אומר רבינה. אלומה מסבירה את התשואה המצטברת השלילית בדוחות הכספיים שלה על השקעה שלה בחן המקום, כתוצאה מתזמון בעייתי של כניסתו למגזר, בו היא עדיין מאמינה.
יוגב מציין כי אקסלרה נרכשה כאשר היו לה מכירות שנתיות של 12 מיליון דולר והפסיקה הפסדים, ואילו המכירות השנתיות שלה הן כיום 30 מיליון דולר, והיא רווחית. "זהו המודל העסקי – למצוא השקעות שאינן גדולות במיוחד, שהן בוגרות מספיק ורווחיות, או כמעט רווחיות, כדי לזהות את הפוטנציאל ולצמוח."
ל- Bezeq כבר יש כבל תת -ימי, דרך Bezeq International, אחד משלושה המחברים את ישראל לאירופה. עם זאת, אלומה לא חוששת כי העסקה תיפסק בגלל שיקולי תחרות. "בדקנו עם איפוק של מומחי סחר, שאמרו שזה כנראה יאושר, אולי בתנאים", אומר יוגב. "לא היינו נכנסים לעסקה אלמלא היינו חושבים שזה יאושר."
בשנים האחרונות כבלי התקשורת היו בכותרות בגלל נזק מכוון לכבלים באירופה בקשר למלחמת רוסיה-אוקראינה. "תמונת הראי של זה היא שחלק מהפוטנציאל באקסלרה טמון בשילובו של כבל תת -ימי בין אירופה לישראל והרחבות אליו, שרובם יהיו כבלי אדמה. הוא מייצג אפוא אלטרנטיבה לכבלים שעוברים את תעלת סואץ, והכישלון הוא שכל מכבלי התקשורת עוברים שם."
יוגב: "כיום, 95% מתנועת התקשורת בין אירופה לאסיה עוברת דרך סואץ, ובמשך שנים דיברו על הצורך במסדרון תנועה נוסף. ההגיוני ביותר הוא דרך ישראל."
הירש: "כיום, Exelera היא קבוצת טלקומוניקציה. כשפגשנו את החברה לפני יותר מארבע שנים, היה לה נכס עיקרי אחד, שהיה הכבל הסיב-אופטי בין ישראל לקפריסין, ותחנת נחיתה קטנה בטירט האקארם, שהיא נקודת המוצא של הכבל לאירופה, וקנה מרכז נתונים בקפריסין.
"תחנת הנחיתה בטירט האקארמל, שהייתה בגודל של 80 מ"ר, היא כיום חוות שרת של 1,500 מ"ר. לקוחות המקבלים שירותים בכבל קונים גם שירותי אחסון, ואנחנו מדברים על השחקנים הגדולים ביותר: אמזון, גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק."
כאמור, אלומה מאמינה באפשרות לחבר בין אירופה לאסיה באמצעות כבלי טלקומוניקציה שעוברים דרך ישראל, מה שאומר לחבר אותם למדינות אחרות במזרח התיכון, ולא לכולם קשרים עם ישראל, סעודיה היא דוגמא אחת.
"ברמה המעשית, לא רק שאנחנו, אלא שעסקים ישראלים רבים יש קשרים עסקיים פוריים וטובים עם מדינות איתן אין ביחסים דיפלומטיים רשמיים", אומרת רבינה. "הסעודים זקוקים גם לשירותי טלקומוניקציה, שנמצאים בבסיס כל עסק. זה יעזור מאוד אם היו הסכמים רשמיים שיאפשרו להניח את מערכות היחסים על השולחן, אך כשמדובר בזה, ישנם יחסים עסקיים משמעותיים עם שחקנים שאינם רוצים להיחשף בנסיבות הגיאופוליטיות הנוכחיות."
חיבור למגזר המדינה
יוגב: "הבנו די מהר שהאזור המתאים ביותר לכישורים שלנו הוא פיתוח עסקי, קניית חברות תשתית הצומחות מהר יותר מהמגזר, מסתבכות בהרחבה בעסק, משפרות אותו ומרחיבות את החברות. רוב המשקיעים האחרים בתשתיות – מוסדות פיננסיים וממוסכים אחרים של דלפקים, אך עם מגרש דלעיות, דלפקים, דלפקים.
"חשבנו שהמקום בו יידע לשפר את הערך עבור המשקיעים יהיה טלקומוניקציה, אנרגיה ירוקה וסילוק פסולת, והיציאה המתעוררת של Exelera משקפת זאת היטב."
הירש, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים, מזכיר את הקשר לממשלה. "בסופו של דבר, המגזר הפרטי מדבר שפה שונה מהממשלה, ולעיתים אינו כיצד להרחיב את הפעילות בתחום זה. הרקע שלנו משלב את המגזר הפרטי והציבורי, מה שמקל עלינו להרחיב את החברות בתחומים אלה עם הממשלה והרשויות המקומיות. יש לנו הבנה עמוקה של רגולציה וממשלה."
כדוגמה לכך, הוא מזכיר את אסקו, שנרכשה מטדירן עבור 67.5 מיליון ש"ח. החברה זכתה בחוזה עם משרד הבריאות לצורך עבודות יעילות אנרגיה בבתי חולים ממשלתיים, שעבורם היא מקבלת חלק מחסכון בעלויות האנרגיה.
יוגב: "להתמודד עם מכרז ממשלתי, להכיר את האילוצים על הממשלה, הפקידים והיועצים, כדי להיות מסוגלים לעבור תהליכים ארוכים ולהדגים למדינה שהיא באמת חוסכת חשמל וכסף – אלה חלק מהיכולות שאנו מציעים. אם יש לך את היכולת, אם יש לך את היכולת, אם יש לך את היחסים, יש לך את היחסים, יש לך את היחסים, יש לך שיש לך את היחסים, שיש לך שיש לך שיש לך, הבנה של זה, אתה מרוויח פחות. "
עד כמה המלחמה השפיעה עליך?
הירש: "השנתיים הקשות שהמדינה עברה לא השפיעו על חברות הקרן. אנו רואים כוח, כוח ויציבות ואפילו פיתוח למרות המלחמה, בין השאר בזכות מסירות העובדים. בפרויקט בתי החולים, העובדים למעשה עבדו תחת אש."
ישנן קרנות וגופים פיננסיים אחרים המשקיעים בתשתיות. מה היתרון שלך?
רבינה: "אנחנו לא מכשפים שיכולים לאתר את כל ההזדמנויות, אלא את מודל המעורבות והיכולת להביא את החוויה של כל אחד מאיתנו – פיננסים, התרחבות עולמית, פיתוח עסקי וממשק עם רשויות עירוניות וממשלתיות – זה היתרון שאנו מביאים לשולחן. אין לנו בלעדיות על דברים אלה, אך אנו מבטיחים את החברות והמשקיעים שאנו עוסקים בתוצאות.
משקיעים סקפטיים
אלומה מחזרת לאחרונה את החוב כאשר גייסה 122 מיליון ש"ח בהצעת אג"ח בריבית שנתית של 6.56%, וגאלה סדרת אג"ח משנת 2022, שהיתרה שלו הייתה 78.5 מיליון ש"ח ואילו ריבית שנתית של 8.25%. כאמור, מחיר המניה של הקרן עלה בחדות בשנה האחרונה, והעלה על ביצועי קרנות התשתית הרשומות האחרות – דור וקיסטון – אך היא עדיין נסחרת מתחת להערכת שווי ההנפקה שלה.
האם המשקיעים לא מבינים או מתחברים למודל של אלומה?
רבינה: "אנו מודעים לביקורת המופעלת בקרנות השקעה בתשתיות. לפעמים מוסדות השקעות לא אוהבים את הדרך בה הכספים מחדשים את אחזקותיהם, והיה הטבת נאמנות השקעות נדל"ן שלעולם לא הייתה ממומשת ללא חקיקה.
"כמו הכספים האחרים, ביקחנו ביקורת שאינם מוצדקים בחלקם. היום, אנו אומרים למשקיעים 'עשינו את מה שאמרנו שנעשה." אמרנו שלא נדלל אותם במחירים בלתי סבירים, שנשפר את אחזקותינו ונגדיל אותם לא רק באמצעות הערכות שווי אלא ביציאות בפועל, וזה מה שקורה.
יוגב: "בעבר המשקיעים היו סקפטיים, אך הם ראו שמכירות ו- EBITDA בחברות שלנו גדלו, וכעת יש גם יציאה. שווי השוק שלנו עדיין נמוך במידה ניכרת מההון העצמי שלנו (440 מיליון ש"ח בסוף הרבעון הראשון, ש. HB.), אשר יגדל לאחר העסקה של BezeQ.
לדעתך, איך הכלכלה הישראלית תיראה בשנים הקרובות, ואיזו משמעות יש לפעילות שלך?
יוגב: "במקרה של ישראל, כל מגזר תשתיות יגדל בכל מצב כלכלי, מכיוון שהאוכלוסייה צומחת ורמת החיים עולה וזה לא ייפסק. אם יש כאן שקט, אז הצמיחה בהחלט תהיה גבוהה יותר."
רבינה: "הפוטנציאל של המזרח התיכון לחדש את תפקידו ההיסטורי מאז תקופת העת, כצומת דרכים המקשרת מזרחה ומערבית, הוא אמיתי מאוד בעיניי, מכיוון שזה האינטרס של כל הנוגעים בדבר – מדינות האזור, ארה"ב והעצמות – ואז ישראל יכלו לשגשג מעולם."
פורסם על ידי גלובס, ישראל חדשות עסקיות – en.globes.co.il – ב- 20 ביולי 2025.
© זכויות יוצרים של מו"ל גלובס Itonut (1983) בע"מ, 2025.
