מערכת ההגנה היקרה ביותר בכל הזמנים, כיפת הזהב האמריקאית שקידם את הנשיא דונלד טראמפ, יוצאת לדרך, למרות שאף אחד לא יודע בדיוק איך זה ייראה, איך האיומים הוא יגן ועל כמה זה יעלה. התקציב המשוער נע בין 150 מיליארד דולר ל -500 מיליארד דולר. טראמפ רוצה להשלים את מערכת ההגנה בסוף כהונתו של הממשל בשנת 2029, וסוכנות ההגנה על טילים תביא בקרוב קריאה להצעות לתעשיות הביטחון להגיש בקשה להכללה בפרויקט הענק, שהוכרז בסוף השבוע.
המערכת הרב -שכבתית של כיפת הזהב תגן מפני כמה מהאיומים החמורים ביותר על ארה"ב, כולל טילים היפרסוניים שהושקו מהקרקע או מחלל, נחילי מל"טים ואפילו "אסטרואידים מהונדסים" – טילים ענקיים שנועדו להתרסק באוקיאנוס וליצור צונאמיס.
למרות ההצהרות הגרנדיוזיות של טראמפ, לידת המערכת התאפיינה בעיקר על ידי כאוס. האיומים כיפת הזהב יתייחסו למבנה המערכת טרם הוגדרו, ולפני שבוע רק אישר הסנאט את מינויו של הגנרל מייקל גוטליב כראש הפרויקט. הוא קיבל רשמית את המשרד רק השבוע.
התקציב שנוי במחלוקת. בעוד שטראמפ הבטיח להקצות 175 מיליארד דולר כדי להפעיל את המערכת תוך שלוש שנים, נראה כעת כי היא תעמוד על כ -150 מיליארד דולר פרוסים במשך עשור, ואילו על פי הערכת הקונגרס במאי, התקציב יכול להתנפח לכ -500 מיליון דולר במשך 20 שנה. עם זאת, הצעת החוק הראשונה של הקונגרס לפרויקט עומדת על 25 מיליארד דולר "רק" לצורך התחלתו.
חברות ישראליות אינן יכולות להתמודד על מכרזים מעצמן
שמה של מערכת ההגנה על טילים עתידניים דומה לכיפת הברזל, אך אין לה דבר משותף למערכת הישראלית. בעוד שכיפת הברזל פותחה כדי להתמודד עם טילים בליסטיים קצרי טווח כמו טילי קסאם וגדלים, ארה"ב שואפת לתכנן כיפת מוזהבת כדי להתמודד עם טילים היפרסוניים שתמרו המשייטים על מסלול בלתי צפוי במהירות של סופר-סאונד (מהירותו של איום, ממסחינים צפויים, כמו גם סין כמו גם סין כמו גם איומים אוויריים אחרים.
במהלך סוף השבוע נודע כי הפנטגון יפרסם קריאה לחברות רלוונטיות שיוכלו להתמודד במכרזים כאשר יוכרזו, תוך 60 יום, הגנרל גוטליב יציג את הארכיטקטורה הבסיסית של המערכת.
ההערכות בישראל הן שכמה חברות ישראליות כבר מתכוננות להשתתף במכרזים, אך הן לא יוכלו להתמודד בעצמן אלא רק בשותפות עם חברות אמריקאיות.
מאמרים קשורים
ישראלי תעשיות אוויריות (IAI) מעוניינות לקחת חלק במכרז מכ"ם ומכרז גילוי איומים. יחידת ה- ELTA של IAI מפתחת ומייצרת את מערכת הרדאר לגילוי אורן אדיר, שנמצאת בלב מערכת ההגנה על טילים לטווח הארוך. IAI רואה את עצמו גם כספק רלוונטי בתחום היירוט, לאחר שפיתח טילי חץ 3 כדי ליירט טילים בליסטיים ארוכי טווח שהושקו בחלל, כמו גם טילי יירוט לאחר מכן העוסקים גם בתמרון טילים היפרסוניים, הדורשים תחכום רב יותר ביירוט שלהם.
IAI מדגיש את החוויה ארוכת השנים שלה בהתמודדות עם טילים בליסטיים, שהוכיחו לאחרונה במהלך התקפות איראניות, אך גם טילי הת'אד של לוקהיד מרטין צברו ניסיון כלשהו. אולם על פי ההערכה, עלות הגילוי והמיירוט של טילים על ידי החץ היא 25% מזה על ידי המערכת האמריקאית. החץ 3 הוכיח גם את אפקטיבי בפעולות מחוץ לאטמוספירה, תנאי מוקדם לכיפת הזהב, שמטרתה להפעיל משגרי מיירטים בחלל.
רפאל מערכות ביטחון מתקדמות, חברה ישראלית נוספת המעוניינת במכרזי כיפת מוזהבים, מציעה ידע וניסיון ביירוט לייזר. רפאל מפתחת ומייצרת את מערכת יירוט לייזר קרן הברזל, שתועבר לחיל האוויר ישראל עד סוף השנה ותפרוס לשימוש תפעולי בתחילת 2026. רפאל יתמודד עם יצרני הלייזר מבריטניה ודרום קוריאה, אך ינסה לשכנע את פנטגון בכירים כי המערכת היחידה היא שהפגנה את רפואת המלחמה במהלך רפואת המלחמה.
המחלוקת עם טראמפ עלולה לפגוע בסיכויים של SpaceX
באשר לחברות בארה"ב, כמה כבר הביעו רשמית עניין בפרויקט, כולל לוקהיד מרטין, רייתאון ונורת'רופ גרוממן. ספקית תוכנה ומערכות מודיעין L3 האריס הודיעה גם על התעניינות בהשתתפות.
אנדוריל, המאתגר את ענפי הביטחון על ידי פיתוח טילי מטוסים ושיוט למשרד ההגנה האמריקני יש סיכוי נמוך להשתתף מכיוון שהוא אינו מתמחה בהגנה אווירית. אולם פלנטיר נחשב למועמד מוביל בקטגוריית מערכות המודיעין הלווייניות ומוצב היטב לפיתוח מערכת הפיקוד והבקרה עבור התוכנית כולה.
SpaceX של אלון מאסק הוא מועמד טבעי לשגר מערכות לוויין ולווייני מודיעין לחלל, אך היחסים המידרדרים עם טראמפ הובילו את מנהלי כיפת הזהב לדבר עם יריבים כמו פרויקט קויפר של אמזון וחברות מתעוררות סטוק חלל ורוקט, מדווח רויטרס. אבל SpaceX הוא עדיין הספק המוביל בשדה עם למעלה מ- 9,000 לוויינים שהושקו לחלל עד כה.
Raytheon ו- Lockheed Martin – החברות האחראיות על פיתוח מערכות ה- THAAD, Patriot ו- Aegis Naval – עשויות לחסום תחרות מצד חברות צעירות בטענה שהם המומחים היחידים ליירט טילים בליסטיים בארה"ב. עם זאת, ההערכה היא כי השחקנים ייבחרו שיכולים להציע מערכות הכוללות לא רק שיעור גילוי איומים גבוה אלא גם עלות נמוכה לכל יירוט. יתר על כן, לוקהיד מרטין ורייתאון יודעים להתמודד עם טילים בליסטיים אך לא עם האיומים החדשים והמתוחכמים יותר, כולל טילים שיכולים לתמרן באוויר, או ליפול מהחלל.
"האמריקאים חייבים לחשוב מחוץ לקופסה"
"האתגר האמריקני הוא כפול. לסינים והרוסים כיום יש פעמיים את מספר המיירטים שארה"ב תוכל לייצר בחמש השנים הבאות, והם מוכרים טילים היפרסוניים לבעלות בריתם, ולכן האמריקאים חייבים לחשוב מחוץ לקופסה ולא לייצר יותר מכפי שיש להם את המערכות, וברזל של ברזל, וברזל, מערכות מגנה, וברזל, מגנה על ברזל, ומגנה על ברזל, מגנה על ברזל, בברק. עם טכנולוגיות יירוט טילים מזלטים וטילים היפרסוניים.
כהן מסביר שרמת האיומים עלתה. "זה כבר לא רק טילים בליסטיים עם מסלול צפוי, אלא על טילים היפרסוניים מהירים במיוחד המתמררים באוויר, נחילי מל"טים שיכולים אפילו לכלול מאות אלפי יחידות וטילים המושקים אנכית מהחלל."
יש גם איום חדש: "אסטרואידים מהונדסים." לדברי כהן, מדובר בלוקים של טונגסטן במשקל של כמאה טונות שעשויים להיות משוגרים לחלל ומשם לנקודות נבחרות באוקיאנוס. "הפיצוץ יכול ליצור גל צונאמי ענק שיכול להגיע לגובה של 400 מטר. מערכות קיימות אינן מסוגלות לטפל בכל האיומים הללו, ולכן חשיבה ומנהיגות רעננים נדרשים לרתום את תעשיית הביטחון ואת ההנהגה האמריקאית כדי לייצר משהו חדש, בכמויות גדולות ובזול."
פורסם על ידי גלובס, ישראל חדשות עסקיות – en.globes.co.il – ב- 29 ביולי 2025.
© זכויות יוצרים של מו"ל גלובס Itonut (1983) בע"מ, 2025.
